#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין שהחיינו על טלית?	"הרמב&quot;ם סבר דמברכין שהחיינו על כל מצוה שבא מזמן לזמן כגון לולב ושופר בשעת עשייתן, וגם במצוה שהיא קנין לו כגון ציצית ותפילין בשעת עשייתן [ולא כשקונה אותם מסופר (גר&quot;א, ביה&quot;ל ד&quot;ה קנה, וע&quot;ע בערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;)], אכן הטור חולק עליו וסבר כבעל העיטור דאינו מברך על כל מצוה שהוא קנין לו אלא מטעם קנין כלים חדשים. וכן פסק השו&quot;ע דמברכין מטעם כלים חדשים. ואמנם, מצטרפים דעת הרמב&quot;ם לומר דאם קנה בגד בלא ציצית [דאז אינו יכול לברך עליו משום כלים חדשים דעדיין לא חזי ללבישה] דיברך בשעת העשייה ולא ימתין לשעת הלבישה [כשאר כלים חדשים], דלפי הרמב&quot;ם צריך לברך בשעת העשייה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ואם קנה בגד בלא ציצית בלילה יכול לברך מיד שהחיינו לפי הרמב&quot;ם דפטור מציצית בלילה (רע&quot;א)]. אמנם, למעשה נוהגין לברך שהחיינו רק בשעת עיטוף ראשון, וביאר הר&quot;ג מלצר (עמ&#x27; 493) דאולי משום דלא מרגישים שמחה כל כך עד שלובשים אותו בפועל."	סימן כב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטלית קטן?	"כתב אג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ג סי&#x27; פ&#x27;) דאין לברך שהחיינו עליו (מ&quot;ב דרשו)"	סימן כב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סדר הברכות?	"תחילה להתעטף ואח&quot;כ שהחיינו (שע&quot;ת ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {וצ&quot;ע משהחיינו על הפרי דאמרינן (מ&quot;ב סי&#x27; רכ&quot;ה ס&quot;ק י&quot;א) שלא להפסיק בין הברכת הנהנין להאכילה, ותי&#x27; ר&quot;י באק דברכת שהחיינו על פירות אינו חובה לפיכך הוי הפסק משא&quot;כ על הטלית הוי חובה [עי&#x27; מג&quot;א סי&#x27; רכ&quot;ג ס&quot;ק ג&#x27;], ולפי&quot;ז הטוב והמטיב על יין הוי כברכת הפירות דאינה חובה, וע&quot;ע במנחת שלמה (תניינא סי&#x27; ס&#x27; אות ח&#x27;) דבפרי העיקר חיוב בא משעת הראייה וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג לקמן (סי&#x27; רכ&quot;ה)}, והר&quot;ג מלצר (עמ&#x27; 496) כתב דעדיף ללבוש הטלית מיד אחר הברכה להתעטף ואח&quot;כ יברך שהחיינו, והבאה&quot;ט (ס&quot;ק ב&#x27;) כתב לברך שהחיינו ואח&quot;כ להתעטף"	סימן כב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשהחיינו בתפילין?	"הרמב&quot;ם סבר דצריך לברך בשעת עשיית התפילין [אכן, הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) ביאר דעת הרמב&quot;ם דהוי נמי ככלים חדשים וס&quot;ל דתפילין נמי הוי ככלים חדשים והטור סבר דאינו ככלים חדשים], ועוד לפי הרוקח (הובא בש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; כ&quot;ח) מברך שהחיינו בפעם ראשון בחייו שעושה המצוה [והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) כתב דרק בכיסוי הדם מברכים שהוא לא שכיח וכן במילה ופדיון הבן], ולמעשה כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה קנה) דאע&quot;פ דקיי&quot;ל דאין מברכים שהחיינו על תפילין, נכון לפטור עצמו ע&quot;י שהחיינו אחר, ומ&quot;ב דרשו הביא ממנח&quot;ש (ח&quot;ב סי&#x27; ד&#x27; אות ל&quot;ג) דיש עצה שלא יקנה התפילין לבנו עד יום בר מצוה שלו ואז יכול לברך שהחיינו משום כלים חדשים [דדוקא במקח ממעות שלו אינו יכול לברך אבל אם מקבל מתנה מאחר יכול לברך], וע&quot;ע בהר&quot;ג מלצר (הע&#x27; 14) דמפקפק על עצה זו."	סימן כב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא בירך בעיטוף ראשון?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בשעת) דיש לסמוך בדיעבד לברך אפי&#x27; אח&quot;כ, אכן בסי&#x27; רכ&quot;ה כתב המ&quot;ב (שם ס&quot;ק י&quot;ג) דאינו יכול לברך שהחיינו על פרי חדש באכילה שניה {ולכאורה צ&quot;ל דהכל תלוי אם עדיין מרגיש השמחה}"	סימן כב סעיף א		
